האסון מתחיל בארוחת עסקים

"רבים מהמשוררים הישראלים המוגדרים ‘משוררי מחאה‘ או ‘משוררים חברתיים‘ אינם באמת כאלה. השירים שנבחרו לאנתולוגיה שלפנינו אין בהם התיימרות לשורר מחאה מעֶמדה מדומה של סבל. הם יודעים כי ‘האסון מתחיל בארוחת עסקים‘, כשם שירו של מתי שמואלוף, שנבחר להוביל את האנתולוגיה הזאת, על שום המוּדעות החשובה שהוא מציג לעצם המעשה: מחאה אמיתית נוצרת כאשר האדם המוחה, במקרה הזה המשורר, מוכן לשלם מחיר אישי על דבריו; כאשר הוא יוצא נגד הזרם. כאשר הוא מסתכן בכתיבת הבלתי מותר, הסמוי מן העין, ומסרב לארוחת העסקים." [אילן ברקוביץ‘, "הארץ", תרבות וספרות] זה ספר השירה הרביעי של מתי שמואלוף. ספריו הקודמים הם: "מגמד הצלקות" (גוונים, 2001); "שירה בין חזז לבין שמואלוף" (ירון גולן, 2006) ו"למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים״ (נהר ספרים, 2010). כמו כן ערך את כתבי העת: "הכיוון מזרח" (2006-2008); "סדק" (זוכרות, 2010); "מוסף שירי גרילה" בכתב העת "דקה" (2010); ״לרוחב״ (גרילה תרבות, 2012). שמואלוף היה שותף לעריכת אסופות כגון: "אדומה" (הכיוון מזרח, אתגר ומעין, 2007); "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית" (עם עובד, 2007); "לצאת! אסופה נגד המלחמה בעזה והפקרת הדרום" (אתגר, גרילה תרבות, סדק, מארב, דקה ומעין, 2009); "לא נעזוב" (אקטיבסטילס, 2010); "שירון המהפכה" (מעין, גרילה תרבות, ערב רב ומעין, 2011) ו"עבודת גילוי" (גרילה תרבות, 2012). שמואלוף הוא ממייסדי "גרילה תרבות" המחברת בין אמנות ויצירתיות לבין מאבקים חברתיים (gerila.co.il). עורך מדור "באסטה" לשירה באתר "העוקץ" (haokets.org). ספר סיפוריו הראשון יראה אור בשנת 2014 בהוצאת זמורה ביתן. הָאָסוֹן מַתְחִיל בַּאֲרוּחַת עֲסָקִים וּמִתְכַּנֵּס בַּחֲזָרָה אֶל הַזָּרוּת מַבִּיט בִּי, מִי אֲנִי, מַדּוּעַ אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה וְחוֹשֵׁב עַל לִכְתֹּב אֶת זֶה וְאֶת זֶה וְשׁוּב חוֹזֵר עַל הַמַּחְשָׁבוֹת עִם הַמִּלָּה שֶׁמַּקְשִׁיבָה בְּרַכּוּת וְיוֹדֵעַ שֶׁלֹּא נִכְתֹּב וְנִכָּתֵב, אֶלָּא אִם כֵּן מַחֲנוֹת פְּלִיטֵי אוֹתִיּוֹת יַחְזְרוּ לַשִּׁיר.