ברית עולם

"ברית עולם" מספר סיפור שנדמה שכבר שמענו אותו בעבר: רוי, צעיר שחור נשפט והורשע בטעות באונס, בעוד אשתו נמצאת בחדר הסמוך במלון. אבל הסיפור שטיארי ג‘ונס מספרת אינו העלילה המשפטית שאנחנו מצפים לה. זה סיפור על בעל צעיר שנידון ל-12 שנות מאסר בעוד הוא ואשתו נמצאים בתחילתם של קריירה משגשגת והחיים עצמם. הרומן עוסק בהרס של משפחה, בתקוות הכושלות של אהבה רומנטית, בהורים ביקורתיים, במשפחות בעלות פגמים ובשאלת החיים עם או בלי ילדים, שכל זוג פוגש בחייו. סלסטיאל ורוי הם ההתגלמות של החלום האמריקאי בכלל ושל הדרום החדש בפרט. סלסטיאל היא אמנית עם עתיד מזהיר ורוי הוא מנהל צעיר שכולם צופים לו גדולות. אך שגרת חייהם נגדעת זמן קצר לאחר נישואיהם, כשרוי מואשם בפשע שלא ביצע. ההתמודדות עם מערכת אכיפת החוק מאלצת את סלסט ורוי לבחון את היחסים ביניהם לעומק, ומציבה בפניהם אתגרים שלא שיערו את מורכבותם. "ברית עולם" הוא סיפור מרתק על אהבה, נישואין וחלומות מנופצים. הוא תרגיל אינטלקטואלי על נישואים של אחרים, מידת אהבה או מהי אהבת אמת. הספר הוא יצירת מופת של מספרת מוכשרת המספקת מבט אינטימי לתוך נפשותיהם של אנשים אשר נשלטים על ידי העבר בעודם מנסים לפלס את דרכם – עם תקווה וכאב – אל העתיד. זהו רומן חכם ורחום על חוסר ההגינות של השנים שנגזלו מהזוג הזה בגלל טעות של מישהו אחר והרבה ממנו מסופר באמצעות המכתבים שרוי וסלסטיאל כותבים זה לזה בזמן מאסרו. לעלילה נכנס אנדרה, ידיד ותיק של השניים, והוא הופך את הרומן של השניים לרומן של שלישייה שצריכה לקבל החלטות הרות גורל. רוי משתחרר במפתיע אחרי 5 שנים כשמתברר שהואשם בטעות ומגלה שסלסטיאל ואנדרה התקרבו במיוחד בזמן מאסרו. בעוד שחייו של רוי התפוררו סלסטיאל מצליחה כלכלית, אמנותית וגם בזוגיות. למרות זאת היא לא התגרשה מרוי וכשהוא יוצא מהכלא היא חייבת להחליט באילו חיי משפחה היא בוחרת. הנשיא לשעבר ברק אובמה המליץ על הספר: "תיאור מרגש של ההשפעות ההרסניות של האשמת שווא על זוג אפרו-אמריקאי צעיר." אובמה יודע שהמסע לא הסתיים ושבנסיבות אחרות גם הוא ואשתו היו יכולים למצוא את עצמם במצב דומה. ההשראה לרומן באה בתקופה שבה ג‘ונס עשתה בהרווארד מחקר על מאסרים באשמת שווא. כשהמנחים שלה ביקשו לדעת לאן מועדות פניה המקצועיות היא הלכה לנוח ולחשוב אצל אמה באטלנטה ובזמן קניות בקניון היא שמעה אישה יפה ומטופחת אומרת, "רוי, אתה יודע שלא היית מחכה לי שבע שנים." רוי, שנראה עייף מאוד, ענה, "את לא היית מגיעה למצב הזה מלכתחילה." המוטו של ג‘ונס: "תכתבי על אנשים והבעיות שלהם ולא על בעיות והאנשים שלהן," הצית אצלה את הרומן המאתגר והלופת הזה.